wolfgang-welsch.com

     

 

וולפגנג וולש

הייתי אויב המדינה מס' 1. סיפורו של מי שהיה רשום כ"מסייע לבורחים" ברשימת המוות של השטאזי

הוצאת פיפר, מינכן, מהד' עשירית, 2009

 

סקירה

 

המחבר

 

וולפגנג וולש, יליד 1944, לומד אחרי הבגרות בבית ספר למשחק במזרח ברלין. עובד עם וולף בירמן ב"תיאטרון הסטודנטים והעובדים של ברלין" (bat). בעקבות הקשר עם המשוררת שרה קירש מגלה עניין בכתיבת שירה משלו, שרובה ביקורתית כלפי המערכת הפוליטית, ובקריאתה בפומבי. עקב כך מתגלעת מחלוקת בינו ובין ממסד התרבות הבירוקרטי של מזרח גרמניה. מוקיע באוזני דיסידנטים את מעשי המשטר ומחלק עלונים, שבהם הוא מביע את התנגדותו להסתגלות למערכת. לאחר הבחינות בבית הספר הממלכתי למשחק עובד בטלויזיה של גרמניה המזרחית (DFF), בתיאטראות ובסוכנות הסרטים הגרמנית (DEFA).

 

באותה שנה, לאחר נסיון לברוח למערב, הוא נעצר. בעת מעצרו בידי השטאזי עובר התעללות, עינויים, והוצאה מדומה להורג, הגורמת לו טראומה עמוקה. לאחר הרשעתו הוא מרצה קרוב לשבע שנים בבתי הכלא הידועים לשמצה באוצן וברנדנבורג.

הודות להתערבותו של הקאנצלר לשעבר וילי בראנדט ולמאמצים של אמנסטי אינטרנשיונל משוחרר וולפגנג וולש ב- 1971 לגרמניה המערבית תמורת כופר נפש. לאחר תקופת השתקמות קצרה עובד כשחקן על בימות שונות בגרמניה המערבית. בשל הטראומות הקשות בכל זאת אינו יכול להמשיך במקצוע זה. ב- 1972 מתחיל בדוקטורט בסוציולוגיה, פילוסופיה ומדעי המדינה תחת הנחייתה של פרופ' דר' הלגה פרוס. מקבל תואר דוקטור לפילוסופיה באנגליה ב- 1977 לאחר כתיבת עבודה על המשרד לבטחון המדינה (שטאזי – MfS). מפרסם מחקרים רבים על מערכת הדיכוי והעינויים של המשרד לבטחון המדינה, מחבר מיזכר נגד הצטרפותה של גרמניה המזרחית לאו"ם (1973), המגיע בדרכים נפתלות למליאת הארגון העולמי. דרך פעולה מתוכננת זו נגד מדינת ה- SED(מפלגת השלטון בגרמניה המזרחית) היתה חלק מאסטרטגית ההתנגדות שלו. המשרד לבטחון המדינה פותח מיד אחר כך בהליך הביצועי המרכזי (ZOV) "עקרב". בשנות השבעים והשמונים הוא אחד מסייעני הבריחה השקטים אך היעילים, "עם פוטנציאל סיכון גבוה עבור הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית" (מתוך מסמכי השטאזי). מעל לעשרים סייענים של השטאזי מרגלים אחריו. השטאזי מנסה להתנקש בחייו כמה פעמים ב- 1979, 1980 ו- 1981 בגרמניה, אנגליה וישראל, נסיונות שאת חלקם הוא שורד לאחר שנפצע קשה.

לאחר נפילת החומה ופירוקה של גרמניה המזרחית הוא מקבל איומים חדשים על חייו, לאחר שהגיש בסה"כ שלוש תביעות נגד המתנקשים ומשלחיהם. המערכת המשפטית אינה מאמינה לו ואינה מגנה עליו. בעקבות זאת הוא גולה למרכז אמריקה. ב- 1994 נתפסים המבצעים ומורשעים. האחראי הראשי, תא"ל היינץ פידלר, מתאבד בתלייה בתאו. וולפגנג וולש חוזר לגרמניה. מתחיל בכתיבת הספר "הייתי אויב המדינה מס' 1". וולפגנג וולש חבר באיגוד המגן של הסופרים הגרמנים (FDA) ובוועד המנהל של המרכז ללימודי בעיות מזרח ומערב. כיום הוא סופר ופובליציסט וחי בזינסהיים, באדן (גרמניה).

 

הספר

 

חלק א

הספר הוא חלק מתיאורה של דיקטטורת ה- SED. וולפגנג וולש שוטח בו את סיפור התנגדותו הדרמטית למשטר המזרח-גרמני בשני חלקיה של גרמניה. ב- 1961 הוא חווה את בניית החומה במזרח ברלין, אירוע מטביע-חותם, שבתוצאותיו הבוגדניות עורר בו דחייה, ושאי-אנושיותו והאופי האולטימטיבי שנועד לו, עיצבו אותו פוליטית, היו בעלי משקל מכריע בחייו והולידו את התנגדותו למשטר. כאיש צעיר הוא נותן ביטוי להתנגדות בשירים שקרא בפומבי ושהובילו לויכוחים. הוא מחלק באוניברסיטת הומבולדט המזרח ברלינאית עלונים, שבהם הוא קורא להתנגד למשטר הקומוניסטי ולהחליש בכך את הדיקטטורה; הוא כותב את התסריט לסרט דוקומנטרי.  לבסוף אינו רוצה לחיות עוד בארץ אבודה זו. הוא רוצה להימלט, אך נכשל ונעצר בגבול הפנים-גרמני.

בתאי המשרד לבטחון המדינה מענים אותו גופנית ונפשית. אין בכך כדי לשבור את רצונו, או את הסלידה והדחייה שחש כלפי האידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית. בתור בוגד נגזר דינו בבית הדין המזרח גרמני לכמעט עשר שנות מאסר. השהות כ"אסיר פוליטי" בבתי הכלא הידועים לשמצה באוצן וברנדנבורג מביאה אותו עד סף הבלתי-נסבל. עינויים מחודשים, רעב וכליאה בבידוד מחזקים את רצונו בהתנגדות פעילה. תחת תנאים קשים ביותר מחבל וולפגנג וולש, בהיותו עובד כפייה, בייצורן של סחורות צבאיות חשובות המיועדות לייצוא. העונש הקבוע לחבלה הוא עונש מוות.

אך מתמזל מזלו. בעת שיחידה מיוחדת של השטאזי מנסה לשוא להתחקות אחר האחראים לחבלה, מתנהל במערב גרמניה משא ומתן על פדיונם של אסירים פוליטיים. וולפגנג וולש הוא אחד מהם. בפעולה חשאית הוא משתחרר ומגיע למערב ב- 1971, לאחר משא ומתן של ממשלת מערב גרמניה עם המשרד לבטחון המדינה.

 

חלק ב

 

לאחר חצייה דרמטית של הגבול באוטובוס ממשלתי של מזרח גרמניה, ותקופת שיקום קצרה, הוא מתיישב ראשית בהנובר, ושם מקבל על עצמו כמה פרוייקטים בתיאטרון. בשל הפציעות הגופניות שספג במהלך הדיכוי במאסר, אינו יכול עוד לשחק. הוא מתחיל בלימודי סוציולוגיה, פילוסופיה ומדע המדינה באוניברסיטת יוסטוס ליביג בגיסן. באותו הזמן הוא מארגן את תחילת פעילותו בסיוע לבריחה. יחד עם חבר מתקופת המאסר הוא מחלץ פרופסור מגרמניה המזרחית. הפעולה מתוכננת במערב גרמניה ומוצאת לפועל דרך אתונה/יוון. וולפגנג וולש טס בתור שליח לסופיה (בולגריה), מעביר שם דרכון מערב-גרמני מוכן, בצירוף הנחיות, וטס דרך בוקרסט חזרה לאתונה. הבריחה מצליחה. דוד נגד גולית.

ב- 1973 מזרח גרמניה רוצה להצטרף לאו"ם בו בזמן עם מערב גרמניה. וולפגנג וולש מחבר מיזכר רושף נגד הצטרפות מזרח גרמניה. באמצעות חבר במשלחת הפרלמנטרית של מערב גרמניה מגיע המסמך לניו-יורק, מתורגם לאנגלית ונוחת במליאת האו"ם גם על שולחנו של הנציג המזרח גרמני. בהוראת מנהיגות ה- SED פותח השטאזי באותו רגע במבצעים שמטרתם לנטרלו ולבסוף לחסלו.  

וולפגנג וולש מתכנן, מארגן ומוביל בינתיים את פעולות הסיוע לבריחה הנועזות ביותר דרך הגוש המזרחי. לשם כך נעשה שימוש בכלי רכב דיפלומטיים, במכוניות פרטיות ובקרוונים, כמו גם בקוי תעופה ממזרח למערב. ממזרח ברלין דרך סופיה, בוקרסט ובלגראד לווינה או פרנקפורט. הוא מסייע לבורחים רבים להגיע במשלוחי סוסים דרך בודפשט ונאגיקניצה ליוגוסלביה ומשם לאוסטריה וגרמניה. הבריחה הבטוחה ביותר היא בכלי רכב דיפלומטיים ממזרח ברלין למערבה. ה- CIA מביע את הערכתו לו באתונה. בתגובה למאמר תוקפני ומלא-שנאה במגזין המזרח גרמני למדיניות חוץ "הוריצונט" המוקדש לו ("אין סיכוי למבריחי האנשים", 2/80), הוא שולח מברק לשטאזי, שבו הוא כותב לא על "סיכוייו" אלא על הצלחותיו ומניעיו. השר לבטחון פנים, אריך מילקה, רותח מזעם. במהלך מבצע סיוע לבריחה נעצרת אשתו דאז בסופיה (בולגריה). היא מסגירה אותו, את המבנה והתוכניות של ארגונו, ואת כל השמות הידועים לה. לוולפגנג וולש אין שמץ של מושג על בגידה זו. הוא משחרר את אשתו מלפיתת השירות החשאי הבולגרי, במבצע מדהים שבו משתתפים גם שגרירות ארה"ב בסופיה ושר החוץ המערב-גרמני.

 

חלק ג

 

בשטאזי קיים מזה שנים "הליך" שבו נידונים ומתוכננים "אמצעי הלוחמה" השונים נגד "כנופיית סוחרים האדם הפלילית" (KMHB) של וולש. ב- 1978 פוקד מנהלו של הליך "עקרב", תא"ל-שטאזי היינץ פידלר, לחסל את מנהיגה של "כנופיית וולש". השר לבטחון פנים מילקה והוועד המרכזי של ה- SED מיודעים ונותנים את אישורם. מכונת הרצח של השטאזי יוצאת לפעולה. סוכן משוגר אליו. משימתו: רצח! 

הסוכן – סייען ששם הכיסוי שלו הוא "אלפונס" – מניח מטען נפץ של השטאזי מתחת ללוח המחוונים במכוניתו של וולש. המטען מתפוצץ בכביש הראשי. וולפגנג וולש נפצע קל בלבד. שנה אחר כך מפתה אותו "אלפונס" ללונדון. שם אורב לו צלף, המחטיא את מטרתו כחוט השערה. וולפגנג וולש אינו חושד בדבר. ב- 1981 מגיע רגע ההכרעה. בינתיים מתיידד וולפגנג וולש עם הסוכן, שמפתה אותו לבוא לישראל, שם מוצבת לשם סיוע סוכנת נוספת, עובדת במשרה מלאה של מחלקת החוץ של השטאזי. באתר מחנאות לחוף הים האדום, קרוב לאילת, השניים מרעילים אותו עם עשר מנות של המתכת הכבדה, הרעילה ביותר, תאליום. הוא שורד כמו בדרך נס ולוקח על עצמו את חיפוש המתנקשים ומשלחיהם, מה שמוביל אותו לאנגליה, יוון וארגנטינה. ללא תוצאות.

לאחר נפילת החומה הוא פונה לרשות הממונה על מסמכי השטאזי, ועובר על המסמכים הנוגעים לו, כדי להתחקות אחר עקבותיהם של המתנקשים. הודות לספר המתאר את דרכי הפעולה של שירותי בטחון מזרח-אירופיים, מאת פרידריך וילהלם שלומן, הוא עולה על עקבות השטאזי. על אף איסוף ההוכחות והראיות הקפדני איש אינו רוצה להאמין לו. שלוש תביעות נגד אלמוני בגין נסיון רצח מתפוררות. מגזין היוצא לאור בהמבורג אף טוען כי השערתו אינה סבירה. עיתון מהמבורג, היודע בעקבות פרשת ברשל על תוכניות רצח של השטאזי, מאמין לו.

לאחר זמן מה מצטרפת לקבוצת החוקרים גם יחידת החקירה המיוחדת של פרקליטות המדינה של ברלין (ZERV). היא יכולה לאמת את חשדו. המתנקש, ואנשי השטאזי העומדים מאחוריו, מאותרים ונעצרים. תא"ל פידלר, מנהל ההליך המרכזי "עקרב", תולה את עצמו בתא מעצר בברלין. במשפט המעורר סנסציה בינלאומית מודה המתנקש בקשירת קשר לרצח, ונגזר עליו מאסר ממושך. ב- 2001 מפרסם וולפגנג וולש את הביוגרפיה הפוליטית שלו בספר "הייתי אויב המדינה מס' 1. סיפורו של מי שהיה רשום כ"מסייע לבורחים" ברשימת המוות של השטאזי". בו הוא מתאר מבצעי-פשעים וקורבנות, טרור והתנגדות, במהלך הדיקטטורה של ה- SED.

"צריך בכלל לקרוא רק ספרים הנושכים ודוקרים. כשהספר שאנו קוראים לא מעירנו במכת אגרוף על הגולגולת, מדוע זה נקרא אותו?" שאל פעם פרנץ קאפקא. עלינו לשאול את עצמנו שאלה זו בתכיפות רבה יותר. "הייתי אויב המדינה מס' 1" הוא ספר כזה.

 

הופיע בכריכה קשה בהוצאת איכבורן, פרנקפורט ע"מ; כספר כיס בהוצאת פיפר, מינכן, ציריך 2004 בשם "עוקץ העקרב", עם סרט עלילתי לטלויזיה באותו השם, שידור ראשון ב- 13 לאפריל 2005 בערוץ 1 הגרמני. הספר ניתן להשגה בכריכה רכה בהוצאת פיפר, מינכן, בשם המקורי "הייתי אויב המדינה מס' 1", במהדורה העשירית מ- 2009.

 

© 2009 by Wolfgang Welsch

Translated by Yonatan Meroz

NOTE! This site uses cookies and similar technologies.

If you not change browser settings, you agree to it. Learn more

I understand